ארוחות משפחתיות – איך לשרוד ולהנות

החגים בפתח ואיתם הארוחות המשפחתיות המסורתיות.
שואלות אותי לקוחות וחברות – איך עוברים את הארוחה בשלום בלי לריב עם החמות? איך גורמים לילדים לשבת ליד השולחן ו"להתנהג יפה"? מה עושים אם הגוזל הקטן לא רוצה לתת נשיקה לדודה או בוכה מיד כשהיא מרימה אותו?

אז הכנתי לך טיפים שיוכלו לעזור לכם לעבור את החגים בשלום:

1 – קודם כל, הדבר הכי חשוב זה לתאם ציפיות – עם בן הזוג והמארחים.
אחרי שסגרתם את הפינה של "איפה אוכלים בחג" (סוגיה לא פשוטה בפניי עצמה) דברו עם המארחים ודונו איתם על הנקודות שיכולות לעורר בעיה:

– שעת הגעה – כשאנחנו מוזמנים לארוחה אצל משפחה או חברים לרוב נוזמן כשעה לפני הארוחה. בדקו אם תוכלו להגיע יחסית מוקדם, שתהיו בין הראשונים – יותר קל לגוזלים להסתגל כשאין הרבה אנשים סביבם.

– מקום ישיבה – בקשו שיושיבו אתכם כך שיהיה לכם קל לצאת אם צריך להחליף או לגשת אל הגוזל. בקשו שיבינו אם הגוזל יהיה עייף וירצה לישון ובדקו אם יהיה מקום שתוכלו להשכיב אותו. הביאו אתכם אינטרקום אם אתם לא בטוחים שתוכלו לשמוע אם יבכה ככה לא תצטרכו כל פעם לקום.

– ישיבה ליד שולחן – נושא המעורר מחלוקת במשפחות רבות:
* עד גיל 9-10 חודשים שהילד לא יכול לשבת עצמאית לא נצפה ממנו כמובן לשבת ליד שולחן האוכל, אפשר להביא אותו בתחילת הארוחה על הידיים שירגיש את אווירת החג ולסדר לו פינת משחקים קרובה אלינו שנוכל לראות אותו מצד אחד ומצד שני
לשבת עם כולם לארוחה.
* גילאי 10 חודשים עד שנה וחצי – הסבלנות שלהם לשבת קצרה. ארוחות החג לרוב אורכות זמן. לא נצפה מהם לשבת את כל הארוחה (בטח שהארוחות ארוכות, אנחנו נהנים לדבר אחד עם השני, לקחת את הזמן, יש הרבה מנות) – נושיב אותם לשולחן
לידינו בחלק הראשון של הארוחה אולם כשנזהה סימני עייפות/תסכול נעביר אותם לפינת משחקים קרובה אלינו שנוכל לראות אותו מצד אחד ומצד שני לשבת עם כולם לארוחה
* גילאי שנה וחצי ומעלה אפשר לצפות שישבו יותר זמן ליד השולחן. גם כאן השתדלו לא להגיע לתסכול. זכרו שזו שעה מאוחרת וארוחה שיותר ארוכה מהרגיל. זהו סימני עייפות ותסכול ותנו להם לקום.
** לתשומת ליבכם – התייחסתי לטווחי גיל אולם כל ילד הוא שונה. הרעיון הכללי, לאפשר לילדים להרגיש את אווירת החג אך לא להביא לתסכול שיגרור בכי מיותר ליד שולחן האוכל. נרצה להימנע מתחושת עייפות, רעב ותסכול שיגרמו לבכי מתפרץ שקשה להרגיע.

2 – אוכל – ארוחות החג מתחילות מאוחר, מחכים לאורחים שיגיעו, לשעת סיום התפילה. לגוזלים שלנו אין סבלנות לחכות לשעה מאוחרת כדי לאכול, כשהם רעבים הם יותר בוכים וכעוסים. דאגו להם למשהו קל, הציעו למארחת להביא לארוחה מנה עיקרית/תוספת – ככה גם תתנו יד למארחת וגם תוכלו להביא מנה שאתם יודעים בוודאות שהגוזלים אוהבים.

3 – שינה – כאמור, ארוחת הערב היא בשעה מאוחרת (וארוחת הצהריים לרוב על שנת הצהריים של הגוזלים) – השכיבו את הילדים לישון צהריים, השתדלו שינוחו שיהיו רעננים יותר בארוחה. יחד עם זאת לעיתים עומס של גירויים (אנשים חדשים, מקומות חדשים) יכולים לעייף. אם נראה לכם שהגוזל עייף מצאו פינה שקטה וחשוכה והשכיבו אותו לישון, אל תנסו בכוח להאריך את שעת הערות. השאירו אותו לישון בעגלה אם הוא קטן או בפינה מסודרת ומוגנת (שלא יפול ותוכלו לשמוע אם יבכה)

4 – נשיקה לדודה – נושא בעייתי בחלק מהמשפחות. כשהאורחים מגיעים כולם רוצים שהגוזל הקטן יבוא לתת להם חיבוק ונשיקה, רוצים להרים אותו – אולם לא פעם הגוזל לא רוצה ואז מתחילות הערות.
חשוב להבין שלעיתים הגוזל לא רוצה כי לא מכיר את האורח שהגיע, לעיתים כי עומס האנשים והגירויים גדול והוא מעדיף לשחק או לחילופין להיות על אבא/אמא במקום בטוח. אז מה עושים?

– ראשית – לעולם לא מכריחים לתת נשיקה או חיבוק אם הגוזל לא רוצה. גם אם זה סבא/סבתא, דוד/ה

– תווכו את הסיטואציה לכל הצדדים – הציעו למבוגרים בחבורה לתת לו זמן, להבין שכרגע הוא מתבייש, שיתקרבו לאט ויתנו לו את הזמן שלו. אף אחד לא רוצה שיכריחו אותו לתת נשיקה/חיבוק לאדם שאינו מכיר/זוכר (אצל גוזלים אם לא ראו אדם מעל מספר ימים הם יצטרכו להתרגל מחדש) ולגוזלים הסבירו כשהם עדיין עליכם מי זה האדם שניגש, ספרו לו עליו, חייכו ותגידו להם שאתם פה איתם והכל בסדר

– כשאתם מגיעים אל תמהרו להוריד את הגוזלים מהידיים (אלא אם כן הם רוצים כמובן), תנו להן את הביטחון בקרבה שלכם, במגע שלכם. אל תעלמו להם מהעיניים עד שירגישו בטוחים.

– מגיל שנה וחצי – הסבירו לילדים שאנחנו מצפים מהם להגיד שלום לאורחים שבאים. זה לא מחייב נשיקה וחיבוק אבל כן לעצור את הפעילות שעושים, לכבד את האדם שהגיע

5 – רעש ובלגן – ילדים הם שמחה, ילדים מביאים איתם רוח חיה, הם צוחקים אבל גם צועקים, הם שרים רוקדים ולפעמים קצת חופרים. הם רבים ומתווכחים ומיד משלימים. צריך להבין את כל זה, צריך גם לאפשר (כמובן בהתאם לגיל – ילדים גדולים יותר אצפה שיבינו וימצאו משחקים שקטים יותר). לא צריך להתנצל על זה אבל צריך להכין את הסביבה, להזכיר אם צריך שגם להם היו פעם ילדים קטנים ושובבים ומנגד לילד מעל גיל שנתיים אפשר להזכיר שאצל אורחים אנחנו משחקים יותר בזהירות, פחות צועקים ורצים.
הביאו איתכם מעט צעצועים מהבית, חפץ שהילד אוהב שיוכל לשחק איתו. בקשו מהמארחים לארגן פינת משחקים קרובה שתוכלו לראות את הקטנים אך גם תתן להם חופש (לדוגמה אם יש לנו תינוק זוחל נמקם את הפינה באזור ללא כלים שבירים, מפות שיכול למשוך וכו)

לסיכום, תקופת החגים יכולה להיות מאתגרת אך גם מאוד מהנה. חשוב להגיע מוכנים עם ילדים. לקחת הרבה אוויר לנשימה, להצטלם ולהנות. בסוף זוכרים בעיקר את הרגעים הטובים 🙂

חג שמח!

מרכז הלב

מרכז הלב הוקם מתוך מטרה להעניק להורים בתחילת דרכם כלים ותובנות להתמודדות עם גידול הילדים ולעזור בליווי התפתחות הגוזלים עד גיל שנתיים.

צור קשר

כל הזכויות שמורות למרכז הלב 2018